הבית המשוגע מויטנאם

אמנם חשבתי שסיימתי עם פרויקט הבתים, אבל יש בתים שקשה מאוד לעמוד בפניהם. כזה היה 'הבית המשוגע' בדאלאת, ויטנאם. הבית הוקם על ידי דנג ויאט נגה, בתו של נשיא ויטנאם לשעבר, שבעברה למדה ארכיטקטורה ברוסיה. כבר בכניסה למתחם הבית נראה שבעל הבית השתגע. הבית בנוי כמבוך ענק של מדרגות, חדרים וצבעוניות התוקפת את כל החושים. אם אתם באזור ומחפשים מקום ללון, אל תלכו רחוק כל כך, כי הבית המשוגע מתפקד גם כאטרקציה מקומית וגם כמלון בו ניתן ניתן לשכור חדרים.

מיקום: דאלאת, ויטנאם

קופסת הנעליים שלי

מהו בית? האם מדובר בארנונה ובחשבון החשמל? או אולי בקירות שמקיפים את הבית? ואם מדובר בקירות אז מה יגיד מישהו שגר באוהל? האם מדובר בחומר או בלב? במיקום של הבית או אולי באנשים שגרים בו? הרבה שאלות עולות כשחושבים על המושג 'בית'.

הרעיון לפרויקט עלה בעת ביקור בדירת שותפות. התבוננתי באמבטיה ובמבחר תכשירי הקוסמטיקה הרבים שהיו במקום, כאילו מדובר באחד מסניפי סופר פארם. בשונה מדירתי בה אני גרה לבד. כמויות השמפו והקונדישנר נתנו לי פרספקטיבה אחרת על איך בתים אחרים נראים. מנקודה זו יצאתי במהלך ארבע השנים האחרונות למסע ברחבי הארץ, חמושה במצלמה ומופתעת כל פעם מחדש מהכנסת האורחים שקיבלתי בבתים השונים. יצאתי לצלם את השונה ממני. אני גרה מזה כ-8 שנים בדירת יחיד שכורה בגבעתיים, עם חלון שפונה לחנייה של השכנים, ועם רעש אדוות המים של הבריכה השכונתית שנמצאת מאחורי הבניין.

במהלך השנים פגשתי משפחה שגרה באוהל מונגולי בגלבוע, בבחור צעיר שגר עם כלבתו באוטו קרוואן קטן, בדירת שותפות בגבעת שמואל, בבית ביפו שכולו מוקדש לתרבות ההודית, באנשים שמקדישים את חייהם לנושא הקיימות, בבית שהוא בעצם אולם קונצרטים, בבית שהוא גם בית כנסת, בית בעמונה רגע לפני שהוא מפונה, בית בורמזי, מגורים במגדל ענק, נוודות ועוד ועוד.

אז איך מסכמים בכמה משפטים שנים של שיטוטים ברחבי הארץ, ושל משפטי פתיחה של "יש לי פרויקט, אולי יש לך בית מעניין שאפשר לצלם?", התשובה כנראה מעט מורכבת יותר מסיכום של כמה משפטים. במהלך השנים הבנתי שהבית על קירותיו וחפציו הוא בעצם לב האדם, הוא אמנם יכול להשתנות בהתאם למצבו האישי של הדייר (מעבר לעיר אחרת, קניית בית, חתונה-גירושים וכו'), אבל האדם סוחב את ביתו על גבו, כאילו היה צב, וזאת בעצם המעטפת של חייו ותחושת השייכות שלו לעולם באה משם.

אז זהו, נגמר.
במעלה הדף נמצאת הדירה בה אני גרה, קופסת נעליים שפונה לחניה של השכנים, חסרת אוויר, אבל מלאת שמחה והודיה.

תודות:
תודה לכל הסובבים אותי שהפנו אותי לדירות של חברים, של משפחה, של מכרים, של זרים
תודה לכל המצולמים שפתחו את ליבם ודלתות ביתם, מאוד מעריכה
תודה לחברים ולמשפחה שעזרו לי להגיע לחורים ברחבי הארץ
ו-תודה מיוחדת לנילי מילר טויטו שערכה את כל הטקסטים בכשרון על ובשעות לא אפשריות, תודה!

את הפרויקט אציג ממש בקרוב בבית מזא"ה 9, בתל אביב תחת השם: "אחי איפה אתה גר"
תאריך פתיחה: ראשון ה-5 באוגוסט, החל מהשעה 19:30
תאריך נעילה: שני ה-20 באוגוסט
שעות פעילות: ימים א'-ה' 09:00-22:00

ראו הוזמנתם
מנחה

בין תלפיות לבית צפאפא

על קו הגבול בין אזור התעשייה של תלפיות לשכונת בית צפאפא בירושלים, נמצא אחד מהבתים המעניינים שפגשתי במהלך פרויקט זה. בעלת הבית גרה עם משפחתה בבית אבן מיוחד, שבו מספר דירות של המשפחה המורחבת. הכל תחום בגינה ירוקה ומזמינה עם כיסאות נדנדה ועציצי פרחים מלבלבים. כבר בכניסה לבית ניתן לראות שבבית זה צמים את הרמדאן. העיגול התלוי על הדלת, בעזרתו סופרים הילדים עם אמם את הימים שנשארו עד לסוף הצום, הזכיר לי בתים של יהודים דתיים שסופרים עם ילדיהם את ימי ספירת העומר. הבית עצמו בנוי בשלושה מפלסים; במפלס התחתון נמצאים הסלון, חדר כושר קטן ואזור הכביסה. במפלס האמצעי נמצאים המטבח ופינת האוכל, שם תלויות על הקיר שקיות הפתעה שהילדים מקבלים כדי לעודד אותם לצום. ולבסוף המפלס העליון, בו נמצאים חדרי השינה, חדר משחקים רחב ופינת למידה בו בני המשפחה לומדים ומשחקים.

מיקום: בית צפאפא

המגדל בבאר שבע

הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם, ומשנים לנו את קו הרקיע - מגדלי המגורים. תמ"א, פרויקט פינוי-בינוי או בנייה חדשה, הן צורות חיים אחרות של מגורים, בהן גרים יחדיו תושבים רבים, בתוך בניין המתנשא לגובה רב, ומנהלים חיים שלא היו מביישים את חיי הקיבוץ של פעם. עם חיי קהילה עשירים בדמות אירועי ערב בבתים, חדרי כושר הנמצאים בקומת הכניסה ואפילו בריכה לרווחת הדיירים. בבניין שצילמתי בבאר שבע אמנם לא הייתה בריכה, אבל הייתה מבואה מרשימה (סטייל אולם חתונות), ודירות גדולות המכילות חמישה חדרים ענקיים, לצד מרפסת הצופה לפרויקטים אחרים של מגורים.

מיקום: באר שבע